במפגש מיוחד שנערך במעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, בהשתתפות ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ומשגיח הישיבה הגאון רבי בנימין פינקל, נשמעו התבטאויות חריפות ביותר מצד מרן כלפי מנהיגי הציבור הדתי-לאומי והנהגת המדינה.
השיחה נפתחה כאשר ראשי ישיבת מיר הגיעו להודות לגר"ד לנדו על מסירות נפשו ועל מסעו לארצות הברית לגיוס כספים עבור עולם התורה, על רקע הקיצוצים בתקציבי הישיבות. "באנו פשוט להודות על המסירות נפש בשביל עולם התורה, ובשביל הישיבה שלנו," אמר הגרא"י פינקל.
הגר"ד לנדו מצידו הבהיר כי המטרה הייתה פרקטית לחלוטין: "אני לא באתי לחזק אתכם, באתי שיהיה לכם מה לשלם". הרב, שציין "אני לא נעשה צעיר", הביע תקווה שלא יצטרך לנסוע שוב, אך הודה כי למרות הקושי "אין עצה אחרת". המשגיח, הגר"ב פינקל, הוסיף כי בתוך גזירות התקופה ניכר גם חסד, כאשר יהודים מארצות הברית פותחים את ליבם ותורמים.
החלק הדרמטי ביותר בשיחה הגיע כאשר התייחס הגר"ד לנדו ל"גזירות" מבית ומנהיגי הציבור חובשי הכיפות הסרוגות. "למה שלא יהיה כך? הגזירות הם ממישהו אחר. הרשעים כאן, מה אפשר לעשות?" אמר הרב, והוסיף מתקפה ישירה על מנהיגי הציבור הדתי-לאומי: "ומהחובשי כיפות סרוגות, שלא פחות מהם". מרן הדגיש שהוא מדבר על אותם גורמים בציונות הדתית שמנסים לכפות על החרדים לשרת בצבא.
בהמשך, יצא מרן הגר"ד לנדו נגד האידיאולוגיה של מנהיגי הציונות הדתית ונגד הלגיטימיות של פעולות הצבא שאינן מוגדרות כהצלת חיים נטו. "אני הייתי שואל אותם, לשיטתייהו – אין להם שיטה בכלל, לשטותייהו – אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים אנשים, גם זה מותר? רצח ממש. אז הם מסיתים לרצח, כך הם עושים. הם עושים מלחמות לא רק לשם הצלה, לשם כבוד המדינה שהיא עמדה גדולה".
דבריו החריפים של הרב התקבלו בזעזוע מצד הנוכחים, כאשר הגר"ב פינקל הגיב במילה "פחד", והגרא"י פינקל הוסיף "השם ישמור". הרב לנדו סיכם את הנקודה באומרו: "בוודאי. זה לא חידוש. נו, אז זה מותר?".
לאור המצב הקשה, שאל המשגיח הגר"ב פינקל לאיזה כיוון על הציבור לכוון בתפילותיו, האם להתפלל לחזרתם בתשובה של גוזרי הגזירות או להתפלל בכוונת "למלשינים אל תהי תקווה". הגר"ד לנדו בחר שלא להכריע ספציפית, והשיב: "אני לא יודע… אנחנו לא ניתן לו (לקדוש ברוך הוא) עצות. יהיה טוב. זה מצב קשה וחמור. נתפלל לקדוש ברוך הוא שהכול יעבור כחלום יעוף כרוח נושבת וכענן כלה".
בסיום הפגישה, עדכן ראש ישיבת מיר את הגר"ד לנדו כי הישיבה קיבלה על עצמה קבלה של "תענית דיבור" כחיזוק רוחני נוכח המצב, צעד שהתקבל בהתלהבות רבה על ידי הגר"ד לנדו שהגיב: "פלאי פלאים, אשריכם. זה דבר גדול מאוד".
וואי וואי איזה מתקפה….
צריך לעשות הרבה יותר מלחמות רק יותר במהירות וקלות לנתק את החשמל ואת המים, לגרש את כל הערבים מעזה לכבוש את לבנון על ידי ניתוק חשמל ומים ומצור ימי ואוירי, לא על ידי כניסה של חיילים רגליים, אין עז אלא תורה, רק על ידי אמונה אפשר להילחם כמו שצריך. נכון שחיילים נהרגים סתם אבל כי לא עושים את הנל
כל הבעיה מתחילה בזה שאנשים ש'מבינים' במדינה, בטוחים שהם יותר חכמים ממי שגדול בתורה… ולכן כששואלים אותם: האם לגייס את כוווווול האברכים, הם עונים – וודאי מי שלומד באמת שלא יתגייס, כי אנחנו "מעריכים" תורה – אם אתם באמת מעריכים תורה – הנה דעת תורה, של מי שכל כולו תורה!!
זה האמת שצריך להדהד ולהזכיר, עוד חיסול ועוד חיסול להרגיע את הציבור ,וחמס גודל ומתחזק, נלחמים כדי להלחם לא כדי לחסל את האויב
לפי הסירטון הרב דיבר רק על חובשי כיפות סרוגות שמחייבים ללכת ולא על כל "הציבור הדתי לאומי"… חושב שיש פה הטעיה מסויימת בכותרת ובתמלול
אני מבינה שאתם הולכים וקרבים לנטורי קרטא?
ולמה כבוד הרב נזכר להגיד דבר כזה אחרי כמעט 3 שנים של מלחמה? סליחה, לי נדמה שאנשים כמו הרב הזה, שאינני מכירה היטב, לכן אגיד בהסתייגות, שאלו הם האנשים שעליהם מבוססים סיפורים אנטישמים. עושה עלי רושם של אופורטוניסט. אישית, אני מעדיפה בהרבה את הכיפות הסרוגות.
מילים מילים בלי תוכן רדידות כמו כל החילונים שחושבים שהם השולטים כי יש להם כח גשמי מי ששולט זה ה ותורתו
חוצפנית תשימי לב על מי את מדברת
וחוץ מי זה הוא צודק יש שעושקים כל היום בגיוס חרדים יותר מכל הבעיות החינוכיות הקיימות בציבור הזה רק הבעייה העיקרית שהחרדים לא הולכים לצבא אם החרדים ילכו לצבא אז חברה אצלם יתחילו ללמוד יותר גמ אז החברה בתיכונית יפסיקו לקחת לקחת סמים ולא ילכו לדיסקוט
ודאי כי אותם יכולים להמית על כלום למען סיוע הומניטרי לאוייב. גם אני אוהב פראיירים אבל שונא את מי שמשתמש בהם.
השמאל אומר שהימין פותח במלחמה משיקול פוליטי וכן להיפך, וכנראה שכולם צודקים, וזה הרב אומר שכואב לו שמתים חיילים דתיים שנשלחים להסתכן בשביל לשחרר חטוף מת, ובבקשה לא לסלף.
סוף סוף פשוט מדברים אמת להתגייס לצבא ששולח אנשים למות סתם ולא משנה מה היא המטרה אם זה לא להצלה המות הוא לא על קידוש ה' אלא זה התאבדות והורים ששולחים ילדיהם לצבא כזה עליהם אומר הכתוב ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהם. והשאלה הנשאלת על איזה פשרות יש לדון עם אנשים שרוצחים את ילדיהם? למדינה שרוצחת את אזרחיה